ב-20 בינואר, הנשיא הנבחר ג'ו ביידן הושבע לנשיא ה-46 של ארצות הברית, על רקע אבטחה הדוקה של המשמר הלאומי. במהלך ארבע השנים האחרונות, דגלים אדומים אורו בתחומים שונים בארה"ב, החל משליטה במגפות, כלכלה, ועד סוגיות גזעיות ודיפלומטיה. המחזה בו תומכי טראמפ תוקפים את גבעת הקפיטול ב-6 בינואר הדגיש את הפילוג העמוק המתמשך בפוליטיקה האמריקאית, וחשף בצורה יסודית יותר את המציאות של חברה אמריקאית קרועה.
החברה האמריקאית איבדה את ערכיה. עם זהויות לאומיות ועצמיות שונות, קשה ליצור "סינרגיה רוחנית" שתאחד את החברה כולה להתמודדות עם אתגרים.
ארה"ב, שהייתה בעבר "כור היתוך" של קבוצות מהגרים שונות, ומדינה שמכירה בדומיננטיות של אנשים לבנים והנצרות, מלאה כיום בתרבות פלורליסטית המדגישה את שפתם, דתם ומנהגיהם האישיים של המהגרים.
"גיוון ערכים ודו-קיום הרמוני", מאפיין חברתי של ארה"ב, מראה עימות חד יותר ויותר בין ערכים עקב הפיצול בין גזעים שונים.
הלגיטימיות של חוקת ארה"ב, שהיא הבסיס למערכת הפוליטית האמריקאית, מוטלת בספק על ידי קבוצות גזעיות רבות יותר, שכן היא נוצרה בעיקר על ידי בעלי עבדים ואנשים לבנים.
טראמפ, הדוגל בעליונות לבנה ובדומיננטיות של הנצרות, החריף ללא הרף את הסכסוכים בין אנשים לבנים לקבוצות גזעיות אחרות בתחומי הגירה ומדיניות גזעית.
בהתחשב בעובדות אלה, שחזור הערכים הפלורליסטיים המתוכנן על ידי ממשלת ארה"ב החדשה ייחסם בהכרח על ידי קבוצות עליונות לבנה, מה שיקשה על השגת עיצוב מחדש של הנשמה האמריקאית.
בנוסף, הקיטוב בחברה האמריקאית והצטמקות קבוצת ההכנסה הבינונית הולידו רגשות אנטי-אליטה ואנטי-מערכתיים.
קבוצת ההכנסה הבינונית, המהווה את רוב אוכלוסיית ארה"ב, היא גורם מכריע ביציבות החברתית של ארה"ב. עם זאת, רוב בעלי ההכנסה הבינונית הפכו לבעלי הכנסה נמוכה.
החלוקה הלא שוויונית של העושר, שבה אחוז קטן מאוד מהאמריקאים מחזיקים באחוז גדול מאוד מהעושר, הובילה לחוסר שביעות רצון קיצוני בקרב אמריקאים מן השורה כלפי האליטות הפוליטיות והמערכות הנוכחיות, ומילאה את החברה האמריקאית בעוינות, פופוליזם גובר וספקולציות פוליטיות.
מאז תום המלחמה הקרה, החילוקי הדעות בין המפלגות הדמוקרטיות לרפובליקניות בנושאים מרכזיים הקשורים לביטוח רפואי, מיסוי, הגירה ודיפלומטיה המשיכו להתרחב.
רוטציית השלטון לא רק שנכשלה בקידום תהליך הפיוס הפוליטי, אלא גם הביאה למעגל קסמים של פגיעה בעבודתן של שתי המפלגות זו של זו.
שתי המפלגות חוות גם עלייה של סיעות פוליטיות קיצוניות ודעיכה של סיעות מרכז. פוליטיקה מפלגתית כזו אינה דואגת לרווחת העם, אלא הפכה לכלי להחמרת סכסוכים חברתיים. בסביבה פוליטית מפולגת ורעילה מאוד, קשה יותר לממשל האמריקאי החדש ליישם מדיניות גדולה כלשהי.
ממשל טראמפ החריף את המורשת הפוליטית שמפלגת עוד יותר את החברה האמריקאית ומקשה על הממשל החדש לבצע שינויים.
באמצעות הגבלת הגירה, קידום עליונות לבנה, פרוטקציוניזם סחר וחסינות עדר במהלך מגפת הקורונה, ממשל טראמפ הוביל להחמרת סכסוכים גזעיים, עימותים מעמדיים מתמשכים, פגיעה במוניטין הבינלאומי של ארה"ב ואכזבה מצד חולי קורונה מהממשל הפדרלי.
גרוע מכך, לפני שעזב את תפקידו, ממשל טראמפ הנהיג מגוון מדיניות עוינת והסית תומכים לערער על תוצאות הבחירות, ובכך הרעיל את סביבת השלטון של הממשלה החדשה.
אם הממשלה החדשה, העומדת בפני אתגרים רבים וחמורים מבית ומחוצה לה, לא תצליח לשבור את מורשת המדיניות הרעילה של קודמתה ולהשיג תוצאות מדיניות ספציפיות בהקדם האפשרי תוך שנתיים של כהונה, היא תתקשה להוביל את המפלגה הדמוקרטית לניצחון בבחירות האמצע של 2022 ובבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2024.
ארה"ב נמצאת בצומת דרכים, שם חילופי השלטון סיפקו הזדמנות לתקן את המדיניות ההרסנית של ממשל טראמפ. בהתחשב בחולשה החמורה והמתמשכת של הפוליטיקה והחברה האמריקאית, סביר מאוד ש"הדעיכה הפוליטית" של ארה"ב תימשך.
לי היידונג הוא פרופסור במכון ליחסים בינלאומיים של אוניברסיטת סין לענייני חוץ.
זמן פרסום: 1 בפברואר 2021
